פחד גבהים – למה סנפלינג?

כתבה: שבית ליפשיץ, לקוחה, בעלת חברת “בשביל החוויה“
למה אנחנו צריכים להתמודד עם אתגרים יזומים?
החיים מספקים לנו אתגרים והתמודדויות ללא הרף – זה לא מספיק?

בדיוק בגלל שהחיים מלאים אתגרים ומכשולים שצריך להתמודד איתם, חשוב שנתאמן על היכולת שלנו להתמודד.
להתמודד עם הפחד, להתמודד עם התסכול, להתמודד עם הרצון להרים ידיים ולוותר.

כאשר אנו מתמודדים עם אתגרים “בתנאי מעבדה” אנחנו מפתחים את היכולת שלנו להתמודד עם מה שהחיים מזמנים לנו. אנחנו יכולים לחזור לתחושת ההצלחה שהרגשנו כשהצלחנו לבצע משהו שהפחיד אותנו או תסכל אותנו, ולהיעזר ברגש הזה כדי להתמודד בהצלחה עם מה שעומד לפנינו עכשיו.

אחד האתגרים שאני אוהבת לשלב באירועים ובמסעות שלי, הוא אתגר הגובה.
לכולנו פחד גבהים ברמה כזו או אחרת. זה מנגנון ששומר עלינו. החכמה היא לא לתת לפחד לשתק אותנו אלא לבטוח בעצמנו, במדריך המוסמך ובציוד.

הקושי הוא לא בהתמודדות עם הפחד, הקושי הוא בלשחרר את השליטה ולסמוך. כמו בחיים.

יש חברה אחת שאני מאוד סומכת עליה בכל מה שקשור לפעילויות גובה כמו גלישת מצוקים (סנפלינג), אומגה, פארק חבלים וכו’. זו חברה שאני עובדת איתה כבר הרבה שנים. המדריכים שלה אחראים, סבלניים ומאוד נחמדים והציוד מטופל ובמצב מצויין (בתור מדריכת סנפלינג בעצמי, אני יודעת לבדוק את הדברים האלה).

לחברה קוראים “ערוצים בטבע” ויש להם טיולי סנפלינג מגניבים בארץ ובחו”ל שפתוחים להרשמה לכולם.
כאן כל הפרטים על טיולי הסנפלינג הקרובים

כתבה: שבית ליפשיץ, חברת “בשביל החוויה”, 2016.

לפעמים צריך מישהו שידחוף אותך טיפה מעבר לקצה יכולותיך כדי שתצליח לעשות את מה שנראה כבלתי אפשרי
כתבה: בקה אלתגר, מטיילת, טיול סנפלינג בנחל רחף 2016

מי שמכיר אותי יודע שיש לי פחד גבהים מטורף. אני לא יכולה אפילו להתקרב לקצה של מה שנראה כמו גובה אפילו אם מדובר על חמישה מטר. יחד עם זאת עשיתי דברים: טרקים בהרי ניו זילנד (בתוך היער לא מרגישים את הגובה), חציתי את הרי האטלס (בנסיעה איטית של 20 קמ״ש), סקי בצרפת (הסתיים בזה שירדתי הר שלם בשלג עם המגלשיים בידיים).. ועוד ועוד.. ניסיתי ועשיתי הרבה.
עם כל זה, היו דברים שידעתי שאין מצב שיקרו. כמו למשל סנפלינג.
בפסח הזה החלטנו בעלי ואני לצאת עם הילדים למסע במדבר. בעלי היה אחראי על תכנון המסע. כשהוא זרק את המילה סנפלינג לפני כשבוע אמרתי לו תשכח מזה, אין סיכוי. אין מצב.
בדרך כלל אני יכולה להשתגע כשהוא לא מקשיב לי.
הפעם אני כל כך שמחה שהוא התעקש. וכך, מצאתי את עצמי יחד איתו והילדים, בשמונה בבוקר בכניסה לנחל רחף מצטרפים לקבוצה שיוצאת לטיול סנפלינג אתגרי. כל אחד קיבל ציוד שבאותו שלב לא היה מושג מה עושים איתו ויוצאים לדרך. המסלול נפתח בעלייה לא קלה לעבר הנחל. הנוף שמצד אחד היה אל עבר ים המלח ומצד שני אל המצוקים של ערוץ הנחל היה משגע אך בשלב הזה לא יכולתי אפילו להסתכל. הרגשתי רק את הגובה. לאט לאט נכנסנו אל עבר הנחל וכאן התחיל המסע האמיתי שהלך ונבנה בהדרגה גם של רמת הקושי וגם של הנוף המרהיב. הירידה היתה בסנפלינג ממפל למפל אל תוך גבים מלאים מים. צעד צעד. בכל פעם אני בטוחה שאין סיכוי שאני עושה את זה ובכל פעם אני משתלטת על הפחד ומצליחה להתקדם. כל מפל שונה ומאתגר מקודמו. בזמן ההמתנה בין ירידה אחת לשניה, בתחושה מעורבת של פחד, סיפוק וציפייה דרוכה – לא ניתן להפנים עד הסוף את החוויה. את הצבעים, הטקסטורה, עיט שחג פתאום מעלינו בין הצוקים.. זה מחלחל רק בלילה, יום אחרי ובצפייה בתמונות.

מי שהדהימו אותי לאורך כל הדרך היו הילדים. הם הצליחו להתגבר על הפחד ובנחישות, אפילו פעם אחת לא אמרו שהם לא יכולים. אני כל כך גאה בהם ומרגישה שגם הם גאים בעצמם.
הסיפוק הוא אדיר הודות לבעלי שיזם והתעקש וגם הודות לצוות המדהים של ערוצים בטבע ובראשם נועם בנק.
המדריכים הובילו אותנו במקצועיות, בשקט ובשלווה ושילחו מבוגרים וילדים אל עבר ירידות של עד 45 מטר במפל האחרון.
נדרשת בשלות מסוימת להעריך חוויות מהסוג הזה. מאושרת שהגעתי אליה.
בקה אלתגר